עורך דין | Orehdin.com

רשות האכיפה והגבייה

רשות האכיפה והגבייה

בישראל, רשות האכיפה וההבראה היא הגוף השלטוני שתפקידו ליישם את ההחלטות השיפוטיות המתקבלות בכל הנושאים הנוגעים לעניינים כספיים וכספים וכן לגביית קנסות וחובות. רשות זו מחולקת לשתי יחידות נפרדות, הראשונה היא משרד ההוצאה לפועל, השנייה המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות.

משרד ההוצאה לפועל

משרד ההוצאה לפועל, המוסדר בחוק היישום הישראלי התשכ"ז-1967, הוא אשר יוזם את ההליך לפיו הנושה יאכוף את פסק הדין של בית המשפט שניתן לטובתו. ביצוע תפיסת טובין ייעשה על פי תקנות החוק. בהתאם למקרה, מטפלות בו רשויות שונות כמו מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד ההוצאה לפועל, הגוף השיפוטי או המנהלי העליון של משרד ההוצאה לפועל. לרוב מדובר בהוצאה לפועל לפתרון חוב, סכסוך או האשמה בין שני אנשים או עסקים, אך לעיתים זה יכול להיות גם בין שתי רשויות ממלכתיות בכל הנוגע לתשלום הוצאות משפט.

מרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות

המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות הוא זה שזכותו לגבות חובות שונים שלא שולמו במועד, לרבות הפרשי הצמדה וריבית בתוספת פיגורים שנוספו לחוב על פי חוק. החריג היחיד הוא במקרה של הפיצויים לנפגעים לאחר ההליך הפלילי, במקרה זה המדינה גובה את הפיצויים.

הכותרת הניתנת לאכיפה

" כותרת אכיפה " היא מסמך משפטי כתוב המציין את פסק דינו של בית המשפט, המקנה זכות לנושה לגבות את תביעתו בכוח, כלומר באמצעות תפיסת רכוש. החייב הוא זה שחייב כסף לנושה, הנושה הוא זה שיכול לפנות לעורך דין לבקש הוצאה לפועל כפויה ברכוש החייב לפרוע את חובו, אם החייב לא יפרע, או לא בזמן. . כתיבה כזו יכולה להיות על משכנתאות, מזונות, חשבונות או כל חוב כספי אחר.

שינויים בחוק במהלך השנים

במהלך השנים חלו בחוק היישום שינויים רבים, שמטרותיהם היו כמובן שיפור ותקנון ההוצאה לפועל וכן גביית החובות באמצעות הוספת כלי הוצאה לפועל שונים שיסייעו לנושה תוך אי פגיעה בזכויות היסוד של החייב. . כך למשל, תיקון 29 נתן אפשרות לאכיפה לקבל גישה למאגרי מידע כלליים וכן להטיל הגבלות שונות על החייב. התיקון הזה גם הפחית את עונשי המאסר, ולכן החייב כמעט ולא נכנס לכלא. בכל זאת יהיו לו הגבלות רבות בחייו החברתיים הפרטיים כמו גם בעבודתו, כמו בין היתר איסור יציאה מהארץ, אי האפשרות להחזיק ברישיון נהיגה, תפיסת רכוש, הגבלות על גובהן. לשלם ועוד רבים אחרים. זה פשוט יותר הגיוני מאשר להכניס את החייב לכלא שבו הוא לא יכול לעשות דבר כדי לפרוע את חובו, בעוד שאם הוא בחוץ יש לו אמצעים שונים לשפר את מצבו על ידי פרעונו לאט לאט.

תיקון החוק ב-2015

בשנת 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק היישום; מדובר בהרשאה שניתנה לפקידי ההוצאה לפועל והגבייה לפטור חייבים מוגבלים באמצעים לאחר 4 שנים. המשמעות היא שחייבים שאין ברשותם נכסים, מי שיש להם חובות בתום לב, מי שמפרעים כמו שצריך, אך לעולם לא יכולים לפרוע הכל, יוכלו למצוא עזרה באמצעות פנייה לפטור זה, אך רק אם ימלאו את התנאים. התנאים הבאים:

  1. החוב קטן מ-800,000 ₪
  2. אין לו נכסים יקרי ערך שניתן לתפוס ולמכור
  3. יש לו רק משכורת או כל הכנסה אחרת שמגיעה לו
  4. הוא עמד בצו התשלומים של הפקיד ב-3 השנים האחרונות
  5. אין לגביו בקשה לפשיטת רגל
  6. לא ננקטו נגדו הליכים

תיקון זה נעשה כדי לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים לעמוד על הרגליים. תמיד עדיף מאשר להחזיק אותם בכלא עם חובות שלא יוחזרו מעצמם.

דילוג לתוכן