צוואות וירושות
צוואות וירושות
עריכת צוואה
צוואה היא מסמך משפטי מחייב שבו אדם קובע כיצד יחולקו נכסיו לאחר פטירתו, ומהווה ההגנה הטובה ביותר מפני מחלוקות וסכסוכי ירושה. עריכת צוואה אצל עורך דין מבטיחה ניסוח תקין, עמידה בדרישות החוק והפחתת הסיכוי שהצוואה תיפסל או תותקף. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מלווה לקוחות בעריכת צוואות מקצועיות, מדויקות ומותאמות אישית כדי להבטיח שהרצון שלכם יכובד במלואו.
בקשה לצו ירושה
צו ירושה הוא מסמך משפטי המעניק תוקף לחלוקת העיזבון כאשר לא קיימת צוואה, והוא קובע מי הם היורשים החוקיים בהתאם לדין. הגשת בקשה לצו ירושה דורשת מסמכים מדויקים ועמידה בתנאים ברורים, וכל טעות עלולה לעכב את ההליך או להביא לדחייתו. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מלווה לקוחות בהכנת ובגישת בקשות לצו ירושה בצורה מקצועית, מדויקת ומהירה-כדי להבטיח שההליך יתבצע בצורה חלקה וללא טעויות.
בקשה לצו קיום צוואה
צו קיום צוואה הוא מסמך משפטי שמעניק תוקף לצוואה שהותיר המנוח ומאפשר לחלק את העיזבון בהתאם לרצונו המדויק. הגשת הבקשה מחייבת צירוף מסמכים, עמידה בהנחיות החוק והתמודדות עם התנגדויות אפשריות, ולכן טעויות עלולות לגרום לעיכובים משמעותיים. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מטפל בבקשות לצו קיום צוואה ביסודיות ובקפדנות, תוך ליווי אישי וצמוד- כדי להבטיח שההליך יתבצע בצורה מקצועית, מהירה ובטוחה.
תיקון טעות סופר בצוואה
תיקון טעות סופר בצוואה הוא הליך שמוגש לרשם הירושה כאשר קיימת טעות טכנית, לשונית או ניסוחית העלולה לשנות את פרשנות הצוואה. לעיתים אף חסרים בצוואה פרטים חיוניים, כמו מספר תעודת זהות של המצווה או של אחד הנהנים, דבר שעלול לגרום לעיכובים וספק בזיהוי הצדדים. הבקשה לתיקון חייבת להיות מנומקת ומבוססת על מסמכים וראיות המבהירים את כוונת המצווה. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מוביל את ההליך במקצועיות ובדיוק כדי להבטיח שהרצון האמיתי של המנוח ימומש ללא עיכובים מיותרים.
התנגדות לצוואה
התנגדות לצוואה היא הליך משפטי שמוגש כאשר אחד מבני המשפחה או הזכאים סבור כי הצוואה שנחתמה אינה משקפת את רצון המנוח-בין אם בשל השפעה בלתי הוגנת, פגם בעריכת הצוואה, כשירות המצווה או חשד לזיוף. ההליך דורש ראיות משמעותיות וניהול מקצועי מול רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מלווה הליכי התנגדות לצוואות ברגישות ובדיוק משפטי,
צוואה הדדית
צוואה הדדית היא מסמך שבו בני זוג קובעים הדדית את אופן חלוקת העיזבון שלהם, בדרך כלל מתוך רצון להבטיח יציבות וביטחון לאחר פטירת אחד מהם. לצוואות הדדיות יש מעמד מיוחד בחוק, שכן שינוי או ביטול שלהן לאחר פטירת אחד מבני הזוג דורש עמידה בתנאים מחמירים ולעיתים אף השבה של נכסים שקיבל בן הזוג שנותר בחיים. מאחר שמדובר בהתחייבות משפטית בעלת השלכות כבדות, חשוב לערוך את הצוואה בצורה מדויקת וברורה. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מלווה זוגות בניסוח מקצועי של צוואות הדדיות כדי להבטיח שהרצון המשותף יישמר ויבוצע ללא פרשנויות או מחלוקות בעתיד.
פסילת צוואה
פסילת צוואה היא הליך משפטי שמטרתו להראות כי הצוואה שהוגשה אינה תקפה ואינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח-בין אם בשל השפעה בלתי הוגנת, העדר כשירות, פגם צורני או חשד לזיוף. מדובר בהליך מורכב הדורש ראיות ברורות, חוות דעת מקצועיות וניהול מדויק מול רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה. מאחר שפסילת צוואה עשויה לשנות את חלוקת העיזבון מהיסוד, חשוב לנהל את ההליך בזהירות ובמקצועיות. משרדנו, משרד עו״ד יוהן סיס, מייצג לקוחות בהליכי פסילת צוואות תוך שילוב מומחיות משפטית ורגישות משפחתית
העברת זכויות מקרקעין מכח צו קיום צוואה
העברת זכויות מקרקעין מכוח צו קיום צוואה היא פעולה משפטית המעבירה את הבעלות על נכס ליורשים כפי שנקבע בצוואה. התהליך דורש הצגת צו קיום צוואה, מסמכי זיהוי וביצוע רישום בטאבו או ברמ"י. ביצוע מדויק של ההליך מבטיח העברת בעלות תקינה ושמירה על זכויות היורשים.
חוק הירושה
חוק הירושה בישראל הוא המסגרת המרכזית שמגדירה איך יחולקו הנכסים הזכויות והחובות שאדם משאיר אחריו. כאשר קיימת צוואה תקפה רצון המצווה הוא שמוביל את חלוקת העיזבון ואילו כאשר אין צוואה בכלל החוק מפעיל סדר משפחתי קבוע הכולל את בן או בת הזוג הילדים וצאצאיהם ובהיעדרם הורים אחים סבים וקרובים נוספים. בשונה מתחומים אחרים דיני ירושה דורשים הבנה מעשית לא רק של החוק הכתוב אלא גם של הפרקטיקה בפועל כולל מצבים בהם נדרש עורך דין צוואה או עורך דין ירושה לצורך הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה לפי המקרה.
נושאים כמו תיקון טעות בצוואה בחינת כשירות המצווה חשש להשפעה בלתי הוגנת או חשד לזיוף עוסקים בשאלות מורכבות מאוד ועלולים להוביל להליכי פסילת צוואה או התנגדות לצוואה. לעתים מתווספות לכך סוגיות של תנאי מתלה בצוואה קביעת מהו בדיוק העיזבון ומתי צריך למנות מנהל עיזבון. במקרים רבים נדרש גם לבצע העברת זכויות מקרקעין מכוח צו קיום צוואה ולדאוג לרישום מסודר בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל כדי להבטיח שהזכויות של כל יורש יירשמו במדויק.
למרות שההליך נראה לעתים פשוט על הנייר בפועל טעות ניסוחית בצוואה השמטת פרט מהותי או צירוף חלקי של מסמכים יכולים לגרום לעיכובים כבדים לפגוע בזכויות יורשים ואף להביא לדחיית בקשות. מסיבה זו רבים בוחרים להיעזר בעורך דין ירושה וצוואות כבר בשלב התכנון והכתיבה של הצוואה בין אם מדובר בצוואה רגילה או צוואה הדדית וגם בשלב ניהול ההליך מול רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה. משרד עו"ד יוהן סיס מציע ליווי מלא החל מייעוץ ראשוני בעריכת צוואה דרך טיפול בבקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה ועד ייצוג בהליכים של התנגדות לצוואה ופסילתה תוך הקפדה על דיוק משפטי שמירה על זכויות היורשים וכיבוד רצונו האמיתי של המנוח.
מושגים משפטיים מרכזיים בירושה -מושגים שכל אחד צריך להכיר
📌יורש על-פי דין (סעיפים 10–17 לחוק הירושה).
כשאדם נפטר ללא צוואה, חלוקת העיזבון מתבצעת אך ורק לפי כללי הירושה שבחוק.
מנגנון קשיח שאינו מאפשר גמישות או ביטוי לרצונו של המנוח. בן/בת הזוג מקבלים חלק משמעותי מהעיזבון, כולל המטלטלין שבבית המשותף ולעיתים חלק נוסף מהמקרקעין.
יתר העיזבון מתחלק בין הילדים בחלקים שווים, ואם אחד מהם נפטר -ילדיו נכנסים בנעליו מכוח זכות הייצוג.
בהיעדר ילדים, החוק מעביר את הזכויות להורים, לאחים, לסבים ולקרובי משפחה נוספים לפי דרגות מוגדרות היטב שאי אפשר לדלג עליהן או לשנותן ללא צוואה תקפה. חלוקה כזו עלולה ליצור מחלוקות, עיכובים ואי בהירות, במיוחד במשפחות מורכבות או במקרים של זוגיות שנייה.
ומה קורה אם אין יורשים כלל? במקרה כזה, ובהיעדר צוואה או יורשים על־פי דין עד דרגה שנייה ושלישית, העיזבון עובר למדינה בהתאם לסעיף 17 לחוק הירושה.
📌 זוכה על-פי צוואה (סעיף 33 לחוק).
זוכה על־פי צוואה הוא אדם שהמצווה ציין אותו מפורשות בצוואה כמי שיקבל נכס, סכום כספי או חלק יחסי מהעיזבון -ללא תלות בדרגות קרבה משפחתיות או בכללי הירושה הקבועים בחוק.
הזכייה נקבעת אך ורק לפי לשון הצוואה, והוראות המצווה גוברות באופן מלא על מנגנוני הירושה על־פי דין, כל עוד הצוואה תקפה ונערכה כדין. המשמעות היא שהמצווה יכול להוריש למי שירצה, גם אם אינו יורש טבעי או בן משפחה, והוראתו תחייב את כל הגורמים.
כאשר המצווה מציין בצוואה עמותה, חברה או אפילו “יורש” מסוים ללא זיהוי ברור ומלא, הדבר עלול להוביל לפרשנות משפטית ולהכרעת בית המשפט מי הוא הזוכה האמיתי.
📌 מנהל עיזבון (סעיפים 82–92).
מנהל עיזבון מתמנה כאשר קיימת מורכבות, מחלוקת בין יורשים או צורך בניהול מקצועי של נכסי המנוח. הוא אחראי לשמירה על העיזבון, סילוק חובות, חלוקה מסודרת בהתאם לצו ודו"ח שוטף לרשויות וליורשים, ותפקידו נעשה כנאמן של כלל המעורבים ולכן הוא בעל סמכויות רחבות ורגישות גבוהה. למרות שניתן לציין מנהל עיזבון בצוואה עצמה כדי למנוע מינוי נוסף או התערבות חיצונית, רשם הירושה ובית המשפט יכולים להתערב במינוי במקרה של חוסר התאמה, ניגוד עניינים או התנגדות מצד היורשים.
📌 הסתלקות מירושה (סעיף 6 לחוק).
יורש רשאי לוותר על חלקו בעיזבון, אך הדבר אפשרי רק לטובת בן/בת הזוג של המוריש, ילדיו או אחיו – ולא לטובת אדם אחר. הסתלקות היא פעולה בלתי הפיכה, ולכן החוק מחייב ביצוע מדויק ומסודר: יש להגיש בקשה רשמית להסתלקות לרשם הירושה וכן לחתום על תצהיר הסתלקות בפני עורך דין המאשר את זהות החותם ואת רצונו החופשי. כל טעות בהליך-בניסוח, בזיהוי או במילוי – עלולה לגרום לביטול ההסתלקות, לעיכוב בהוצאת הצו או לסכסוך משפחתי מיותר.
📌זכות הייצוג - יורש במקום יורש (סעיף 41).
כאשר ילד של המוריש נפטר לפניו – החוק לא מוחק את הענף הזה מהמשפחה, אלא מפעיל מנגנון מיוחד שנקרא זכות הייצוג (יורש במקום יורש, סעיף 41 לחוק הירושה).
במילים פשוטות:
הבן נפטר לפני ההורה- הילדים של הבן (כלומר נכדי המנוח) נכנסים לנעליו וזוכים בדיוק לחלק שהוא היה מקבל אילו היה בחיים.
איך זה עובד בפועל?
נניח שלמנוח היו שלושה ילדים:
א’, ב’, וג’.
א’ נפטר לפניו והותיר שני ילדים.
בלי זכות הייצוג – אפשר היה לחשוב שהעיזבון מתחלק רק בין ב’ וג’.
אבל לפי החוק:
קודם מחשבים מה היה חלקו של א’ אילו היה בחיים (למשל: שליש מהעיזבון).
את השליש הזה לא “מחלקים מחדש” בין האחים, אלא מעבירים לילדיו של א’ (הנכדים), בחלקים שווים ביניהם.
ב’ וג’ מקבלים כל אחד שליש, ושני נכדיו של א’ חולקים יחד את השליש שהיה מגיע לו.
כך החוק שומר על הזכויות של הצאצאים של מי שנפטר לפני ההורה, ולא “מוחק” אותם מהמשוואה.
מי נהנה מזכות הייצוג – ומי לא?
זכות הייצוג קיימת לצאצאים -ילדים, נכדים, נינים.
בן/בת הזוג של הילד שנפטר לא נכנסים לנעליו מכוח חוק הירושה. הם אינם נהנים מזכות הייצוג, אלא אם יש צוואה שמעניקה להם זכויות.
זכות הייצוג לא חלה באותה צורה על אחים/דודים/סבים – שם מנגנון החלוקה שונה.
איפה אנשים נופלים?
מחשבים את הירושה “על הנייר” רק לפי הילדים החיים ומתעלמים מהעובדה שהנכדים של הילד שנפטר זכאים לחלקו.
עושים הסכמים פנימיים במשפחה בלי להבין שהחוק בכלל נותן זכויות לנכדים -ואז מגיעים לסכסוכים ומכתבים מעורך דין.
מחלקים בפועל את הנכסים בלי צו ובלי להבין שהנכדים יכולים בהמשך לטעון לזכויות חוקיות בעיזבון.
מה קורה אם יש כמה נפטרים בשרשרת?
החוק מכיר בכך שיכולה להיות “שרשרת”:
אם גם הצאצא נפטר – ילדיו (דור נוסף) נכנסים לנעליו, ועדיין השאלה היא מי היה מקבל מה, אילו כולם היו בחיים, ואז “מכניסים לנעליים” את כל הדורות מטה.
סוף דבר: זכות הייצוג היא לא פרט טכני, אלא מנגנון שיכול להפוך את חלוקת העיזבון לגמרי -לטובת נכדים ונינים של מי שנפטר לפני המוריש. טעות בהבנת הכלל הזה יכולה ליצור חלוקה לא חוקית, מחלוקות קשות ותביעות משפטיות.
אל תנהלו חלוקת ירושה לבד – משרדנו, בראשות עו״ד יוהן סיס, מלווה משפחות בדיוק בסוגיות האלה ומוודא שהחלוקה תיעשה כחוק, בשקיפות וללא הפתעות עתידיות.
📌 כשירות המצווה (סעיף 26).
המצווה חייב להיות כשיר לחלוטין מבחינה משפטית ומנטלית בזמן עריכת הצוואה – זהו תנאי יסוד שהחוק והפסיקה שומרים עליו בקפדנות. כשירות המצווה נבחנת לפי מספר מרכיבים מהותיים:
הבנת מהות הצוואה – המצווה חייב להבין שהוא עורך מסמך משפטי מחייב שייכנס לתוקף לאחר מותו ויכתיב כיצד יחולקו נכסיו.
הכרת היקף רכושו – עליו לדעת אילו נכסים בבעלותו: דירות, חשבונות בנק, חסכונות, מניות, רכבים וכדומה. הבנה חלקית או מעורפלת עלולה לפגוע בכשירות.
הבנת זהות יורשיו הטבעיים – המצווה צריך להיות מודע למעגל הקרובים לו, מי ילדיו, האם יש לו בן/בת זוג, נכדים, ומה משמעות חלוקת העיזבון.
יכולת קבלת החלטה עצמאית – עליו לפעול מרצונו החופשי ללא לחץ, כפייה, השפעה בלתי הוגנת או תלות באדם הנהנה מהצוואה.
צלילות מחשבה ויציבות קוגניטיבית – הפסיקה דורשת שהמצווה יהיה צלול, בהכרה מלאה, ללא הפרעות בזיכרון, חשיבה או התמצאות בזמן ובמקום.
כל פגם ביכולת ההבנה, השיפוט או הזיכרון — כגון דמנציה, בלבול רגעי, מחלות נוירולוגיות, טיפול תרופתי שמשפיע על הכרה או כל מצב רפואי חריג — עלול להביא להתנגדות לצוואה ואף לפסילתה.
ומה קורה כאשר המצווה עבר אירוע רפואי?
כאשר המצווה עבר אירוע מוחי, אירוע לבבי עם ירידה בהכרה, אשפוז מורכב, הידרדרות קוגניטיבית או כל אירוע רפואי המשפיע על המוח, יש חובה מעשית וצורך משפטי לצרף אישור רפואי מפסיכו־גריאטר, נוירולוג או רופא מומחה מתאים המאשר שהמצווה היה כשיר בזמן החתימה.
אישור זה משמש “חגורת ביטחון” משפטית ומונע טענות עתידיות של העדר כשירות או השפעה בלתי הוגנת.
למה זה חיוני?
כי בתי המשפט בוחנים בדקדקנות כל סימן לחוסר כשירות — ואם יש ספק, הם עשויים לפסול את הצוואה כולה או לקבל התנגדות מצד יורשים.
אל תעשו זאת לבד – משרדנו, בראשות עו״ד יוהן סיס, מתמחה בעריכת צוואות מורכבות ובליווי רפואי־משפטי שמבטיח כשירות מלאה ומסמך תקף שלא ניתן לתקוף בקלות.
📌השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30(א)(5).
בית המשפט בוחן טענת השפעה בלתי הוגנת בצורה מאוד קפדנית: הוא בודק האם המצווה היה תלוי פיזית או כלכלית בנהנה, האם היה מבודד משאר בני המשפחה, האם הנהנה היה מעורב בעריכת הצוואה (הזמין את עורך הדין, נכח בפגישה, ניסח את ההוראות בפועל), והאם נוצרה מערכת יחסים שיש בה ניצול, לחץ, תלות או מניפולציה. ככל שנמצא שהמצווה לא קיבל החלטה חופשית ועצמאית, אלא הצוואה היא תוצר של השפעה חזקה מצד הנהנה – זוהי עילת פסילה מובהקת, ובית המשפט יכול לבטל את הצוואה כולה ולהחזיר את המצב לצוואה קודמת (אם קיימת) או לחלוקה על פי דין.
כאשר לא מדובר רק בהשפעה בלתי הוגנת אלא ב־זיוף ממש– למשל חתימה מזויפת, החלפת דפים בצוואה, הוספת סעיפים אחרי החתימה או יצירת “צוואה” שלמה ללא ידיעת המצווה – המצב חמור בהרבה: ראשית, הצוואה נפסלת מיידית מבחינה אזרחית, ושנית, זיוף צוואה ושימוש במסמך מזויף הם עבירות פליליות חמורות שיכולות להוביל לחקירה במשטרה, הגשת כתב אישום, הרשעה, קנסות ואף מאסר בפועל. בנוסף, מי שנתפס מעורב בזיוף עלול להיפגע קשות גם אזרחית: חיוב בהוצאות משפט גבוהות, פגיעה באמינותו מול בית המשפט ובכלל ההליכים במשפחה, ולעיתים גם טענות של עוולות נזיקיות (תרמית, עושק וכדומה).
במילים פשוטות – ברגע שעולה חשד להשפעה בלתי הוגנת או זיוף, מדובר במוקש משפטי כבד, ולא “עוד מחלוקת משפחתית”.
מקרים של התנגדות, פסילה או חשד לזיוף צוואה אינם עניין לציבור הרחב – הם דורשים מומחיות משפטית ויכולת ניתוח מעמיקה. משרדנו, בראשות עו״ד יוהן סיס, מעניק ליווי צמוד ומקצועי בכל שלבי ההליך, מאיסוף הראיות ועד לניהול הדיון בבית המשפט, כדי להבטיח שהאמת תתברר והזכויות שלכם יישמרו.
📌פסילת צוואה (סעיפים 25–35).
צוואה יכולה להיפסל במקרים שונים, והדין קובע מנגנונים שמטרתם לוודא שהמסמך אכן משקף את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. פגם צורני – כגון היעדר חתימה, חסר בעדים, תאריך שגוי או שינוי במסמך לאחר החתימה – עשוי להביא לפסילת הצוואה אם הוא פוגע בהוכחת כוונת המצווה. העדר כשירות נבחן לפי מצבו הקוגניטיבי והרפואי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ויכול לנבוע ממחלות מוחיות, שימוש בתרופות, הידרדרות בזיכרון או אירועים נוירולוגיים. השפעה בלתי הוגנת מהווה עילת פסילה מרכזית כאשר נהנה מהצוואה היה מעורב בעריכתה, שלט במצווה או בודד אותו ממשפחתו. זיוף, על כל צורותיו-חתימה מזויפת, החלפת דפים או יצירת מסמך ללא ידיעת המצווה -מביא לפסילה מיידית ואף עלול להוביל להליך פלילי. גם הבטחה פסולה או קבלת תמורה בעד שינוי הצוואה עשויה להביא לביטולה.
הליכים אלה מתבררים לרוב בבית המשפט לענייני משפחה ודורשים תשתית ראייתית מקיפה: חוות דעת רפואיות, מסמכים, עדויות וחקירות. מדובר בהליכים מורכבים ורגישים היכולים להשפיע משמעותית על חלוקת העיזבון ועל היחסים בין בני המשפחה.
במצבים כאלה אין להישאר ללא ליווי מקצועי – משרדנו, בראשות עו״ד יוהן סיס, מעניק ייצוג מעמיק, בדיקת ראיות מדויקת וניהול הליכים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר כדי להבטיח שהתוצאה תהיה מוצדקת ותואמת את רצון המצווה והדין.
📌 הוראת הצוואה הגוברת.
כאשר קיימות שתי צוואות או יותר של אותו מצווה, החוק והפסיקה קובעים עיקרון ברור: הצוואה המאוחרת בזמן היא זו שקובעת, משום שהיא משקפת את רצונו האחרון והמעודכן של המצווה. המשמעות היא שכל הוראה בצוואה חדשה שמתנגשת עם הוראה קודמת – מבטלת אותה במפורש או במשתמע.
עם זאת, חשוב להבין שהדברים אינם תמיד פשוטים:
לעיתים המצווה מכין “תוספת” או “תיקון” ולא מבהיר אם הוא מבטל את כל הצוואה או רק סעיף מסוים. במצבים כאלה בית המשפט נכנס לתמונה ובוחן את לשון שתי הצוואות, את סגנון הכתיבה, את תוכן ההוראות ואת ההיגיון שעומד מאחוריהן. אם עולה ספק, בית המשפט יחפש האם יש כוונה לבטל את הצוואה הקודמת או רק לשנות חלקים ממנה.
בנוסף, קיימות מצבים שבהם קיימות שתי צוואות שלא מבטלות אחת את השנייה במפורש, אך הן מכילות הוראות שלא ניתן ליישב ביניהן. במקרה כזה, גם אם הצוואה המאוחרת לא כתובה כ”צוואה חדשה”, עצם הסתירה מלמדת על כך שזו ההוראה העדכנית – ובית המשפט ייתן לה עדיפות.
מצד שני, אם המצווה כתב במפורש שהוא לא מבטל את הצוואה הקודמת, אלא רק מוסיף עליה או מתקן חלקים ממנה – שתי הצוואות עלולות להיות תקפות במקביל, וכל הוראה שאינה סותרת תיושם.
לכן כל עבודה עם יותר מצוואה אחת דורשת זהירות מיוחדת:
יש לאתר את סדר הצוואות על פי תאריכים.
לבדוק אם קיימות סתירות פנימיות.
להבין את ההקשר המשפחתי והכלכלי.
לפרש את רצון המצווה בצורה מדויקת.
צוואות מרובות הן אחד המקורות המרכזיים למחלוקות בין יורשים, להתנגדויות ולפנייה לבית המשפט.
📌 תנאי מתלה בצוואה.
תנאי מתלה בצוואה הוא הוראה שמחייבת קיום תנאי מסוים לפני שהיורש יקבל את חלקו בעיזבון. רק אם התנאי מתקיים בפועל ההורשה נכנסת לתוקף, ואם לא הזכות אינה עוברת ליורש. שימוש נכון בתנאי מתלה מאפשר למצווה לקבוע כיצד ומתי יחולק העיזבון בהתאם לרצונו.
