עורך דין ישראל

קופמן 6
תל אביב, ישראל

הוצאה לפועל – רשות האכיפה וההבראה


בישראל, רשות האכיפה וההבראה היא הגוף השלטוני שתפקידו ליישם את ההחלטות השיפוטיות בכל הנוגע לעניינים כספיים וכן להחזרת קנסות, הוצאות וחובות למיניהם. סמכות זו מחולקת לשתי יחידות נפרדות, הראשונה היא הוצאה לפועל, השנייה היא המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

 

משרד הוצאה לפועל

 

הוצאה לפועל הוא משרד האכיפה, המבוסס על החוק הישראלי של תשכ"ז -1967. הוא יוזם את הנוהל שבאמצעותו יכפה הנושה את פסק דינו של בית המשפט שניתן לטובתו. ביצוע התפיסה של טובין ייעשה על פי הוראות החוק. בהתאם למקרה, רשויות שונות עוסקות בה, כגון מנהל משרד האכיפה, פקיד האכיפה, הגוף השיפוטי או המינהלי העליון של משרד האכיפה. מדובר בדרך כלל בהוצאה לפועל בעקבות חובות, מחלוקות או האשמות בין שני אנשים או שני חברות, אבל לפעמים גם יכול להיות בין שתי רשויות המדינה כשזה מגיע תשלום של עלויות משפטיות.

 

מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

 

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות הוא זה שיש לו את הסמכות לגבות חובות שונים שלא שולמו במועד, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לחוב על פי דין. היוצא דופן היחיד הוא במקרה של פיצוי לקורבנות לאחר הליך פלילי, במקרא זה המדינה אוספת את הפיצוי.

 

הכותרת הניתנת לאכיפה

 

"כותרת ניתנת לאכיפה" היא מסמך משפטי כתוב המציין את פסק דינו של בית המשפט, המעניק את הזכות לנושה להחזיר את תביעתו בכוח, כלומר באמצעות תפיסת רכוש. החייב הוא אחד אשר חייב כסף הנושה, הנושה הוא אחד שיכול ללכת לפקיד לבקש הוצאה להורג בכפייה על רכושו של החייב לפרוע את חובו, אם החייב לא לפרוע, או לא בזמן . כתיבה כזו יכולה להיות על משכנתאות, מזונות, חשבונות או כל חוב כספי אחר.

 

שינויים בחוק לאורך השנים

 

במהלך השנים חוק האכיפה עבר שינויים רבים, שמטרתם הייתה, כמובן, לשפר ולבצע נורמליזציה של ביצוע גביאת החובות על ידי הוספת כלי אכיפה שונים כדי לסייע לנושה מבלי להפר את זכויות היסוד של החייב. כך למשל, תיקון 29 סיפק את האפשרות לאכיפה לקבל גישה למאגרים כלליים וכן להטיל מגבלות שונות על החייב. תיקון זה גם הקטין את עונשי המאסר, כך שהחייב לעתים רחוקות נכנס לכלא. עם זאת, יהיו לו מגבלות רבות בחייו הפרטיים כמו גם בעבודה, בין השאר איסור לצאת מן הארץ, אי יכולת להחזיק רישיון נהיגה, תפיסת רכוש, הגבלות על גובה המשכורת ועוד רבות אחרות. זה פשוט יותר הגיוני מאשר להכניס את החייב לכלא שבו הוא לא יכול לעשות שום דבר כדי לפרוע את חובו, ואילו אם הוא בחוץ יש לו אמצעים שונים כדי לשפר את מצבו על ידי חזר אותו חוב לעט לעט.

 

תיקון החוק בשנת 2015

 

בשנת 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק האכיפה וההבראה; מדובר באישור שניתן לגורמי ההוצאה לפועל ולמרכז הגבייה לתת פטור לחייבים אשר יש להם אמצעים מוגבלים לאחר 4 שנים. משמעות הדבר היא כי החייבים שאין להם נכסים, אלה שנכנסו לחובות בתום לב, אלה ששילמו כפי שהם צריכים, אבל לא יכולים להחזיר את הכל, יוכלו למצוא עזרה על ידי הגשת בקשה לפטור זה, אבל רק אם הם עומדים בתנאים הבאים:

 

  1. 1. החוב צריך להיות קטן מ -800 אלף ₪
  2. 2. אין לו נכסים בעלי ערך שניתן לקחת ולמכור
  3. 3. יש לו רק את שכרו או כל הכנסה אחרת שהוא זכאי לה
  4. 4. הוא מילא אחר פקודת התשלומים של הפקיד בשלוש השנים האחרונות
  5. 5. אין בקשה לפשיטת רגל לגביו
  6. 6. לא היו נגדו הליכים

 

תיקון זה נעשה כדי לעזור לחייבים עם אמצעים מוגבלים להתאושש , הרי זה תמיד טוב יותר מאשר שיהיו בכלא עם חובות שלא יוחזרו בכוחות עצמ!